שיקום על גבי שתלים: מה חשוב לדעת לפני שבוחרים את סוג השיקום
שתל דנטלי הוא רק הבסיס. מה שהמטופל רואה, מרגיש ולועס איתו ביום־יום הוא השיקום שמעליו – כתר, גשר או תותבת הנתמכת על גבי שתלים.
לכן, בחירת סוג השיקום אינה מסתכמת בשאלה "איזה חומר הכי טוב?" או "איזה כתר נראה הכי יפה?". צריך לקחת בחשבון את מיקום השתלים, מצב העצם והחניכיים, הסגר, כוחות הלעיסה, האפשרות לנקות ולתחזק את השיקום לאורך שנים וכמובן את הציפיות האסתטיות והתפקודיות של המטופל.
במילים אחרות, לא מתכננים רק את השיניים. מתכננים את כל המערכת שמסביבן.
מהו שיקום על גבי שתלים?
שתל דנטלי הוא למעשה תחליף לשורש השן. הוא מוחדר לעצם הלסת ולאחר תקופת הקליטה משמש כבסיס לשיקום.
מעל השתל ניתן לבנות סוגים שונים של שיקום, בהתאם למספר השיניים החסרות ולמצב הפה:
כתר בודד על שתל – כאשר חסרה שן אחת.
גשר על גבי שתלים – כאשר חסרות מספר שיניים סמוכות.
שיקום קבוע של לסת שלמה – כאשר חסרות שיניים רבות או כל השיניים בלסת.
תותבת הנתמכת על גבי שתלים – שיקום נשלף שמקבל יציבות ותמיכה מהשתלים.
לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות, מגבלות ודרישות שונות מבחינת העצם, הסגר, האסתטיקה והיכולת לנקות את השיקום.
לכן אין "שיקום אחד שמתאים לכולם".
האם חייבים שתל לכל שן חסרה?
לא בהכרח.
אם חסרות מספר שיניים סמוכות, לא תמיד צריך להציב שתל נפרד עבור כל שן. במקרים מסוימים ניתן לתכנן גשר הנתמך על שניים או יותר שתלים.
ההחלטה תלויה בין היתר במיקום השיניים החסרות, בכמות ובאיכות העצם, באורך הגשר, בכוחות הלעיסה ובמבנה הסגר.
המטרה אינה להציב כמה שיותר שתלים, אלא לתכנן מספר ומיקום של שתלים שיאפשרו שיקום יציב, מתפקד וניתן לתחזוקה לאורך זמן.
מה בודקים לפני שבוחרים את סוג השיקום?
השלב החשוב ביותר הוא האבחון והתכנון.
לפני שמחליטים איזה שיקום לבצע, צריך להבין מה קורה בפה כולו ולא רק באזור שבו חסרות השיניים.
בין היתר בודקים:
כמות ואיכות העצם
מצב החניכיים והרקמות סביב השתלים
מיקום וכיוון השתלים הקיימים
המרווח בין הלסתות
היחסים בין הלסת העליונה לתחתונה
מצב השיניים הסמוכות והנגדיות
צורת הסגר ונקודות המגע בין השיניים
שחיקת שיניים או הידוק לסתות
קו החיוך וכמות החשיפה של השיניים והחניכיים
היכולת לנקות ולתחזק את השיקום
במקרים רבים יש צורך גם בצילום תלת־ממדי כדי להעריך את העצם ואת המיקום של השתלים ביחס למבנים אנטומיים חשובים.
חשוב להבין שגם מיקום השתלים וגם סוג השיקום קשורים זה לזה. אם עדיין לא הוצבו השתלים, צריך לתכנן מראש איזה שיקום עתיד להיות מעליהם. במקרים רבים, השיקום הרצוי הוא זה שמכתיב את המיקום והכיוון האידיאליים של השתלים.
שיקום מוברג או מודבק – מה ההבדל?
אחת ההחלטות בתכנון שיקום על גבי שתלים היא כיצד לחבר את השיקום לשתל.
שיקום מוברג
בשיקום מוברג, השיקום מחובר באמצעות בורג ומאפשר גישה לשיקום בעת הצורך.
אחד היתרונות המרכזיים הוא האפשרות לפרק את השיקום במקרים שבהם נדרשים ניקוי, טיפול, תיקון או החלפת רכיב.
מצד שני, באזור הקדמי יש צורך לתכנן היטב את כיוון ומיקום השתל, משום שפתח ההברגה צריך להיות ממוקם בצורה שתאפשר תוצאה אסתטית טובה.
שיקום מודבק
בשיקום מודבק, מבנה מחובר לשתל ועליו מודבק הכתר או הגשר.
במקרים מסוימים זו יכולה להיות אפשרות טובה כאשר כיוון השתל אינו מאפשר למקם את פתח ההברגה במקום אסתטי ונוח.
עם זאת, יש חשיבות רבה לשליטה בכמות הצמנט ולסילוק שאריות הדבק. שאריות שנותרות באזור שמתחת לחניכיים עלולות לתרום להתפתחות דלקת סביב השתל.
אין שיטה אחת שמתאימה לכל מצב. הבחירה בין שיקום מוברג למודבק תלויה במיקום השתל, באזור בפה, בדרישות האסתטיות, במבנה השיקום וביכולת לתחזק אותו בעתיד.
שיקום קבוע או תותבת על גבי שתלים?
כאשר חסרות שיניים רבות, מטופלים רבים מבקשים באופן טבעי "שיניים קבועות".
אבל קבוע אינו תמיד בהכרח טוב יותר.
שיקום קבוע על גבי שתלים יכול לספק תחושה ותפקוד הקרובים יותר לשיניים טבעיות. עם זאת, הוא דורש תכנון נכון של מספר השתלים, חלוקת עומסים ויכולת טובה לנקות מתחת לשיקום.
כאשר קיים מרווח גדול בין רכס העצם ללסת הנגדית, למשל, שיקום קבוע עלול להיות ארוך יותר ולדרוש פתרון מורכב יותר מבחינה אסתטית והיגיינית.
במקרים מסוימים תותבת הנתמכת על גבי שתלים יכולה להיות פתרון מתאים יותר. היא עדיין יציבה משמעותית יותר מתותבת רגילה, אך ניתן להוציא אותה לצורך ניקוי ותחזוקה.
לכן, השאלה אינה רק:
"מה הכי קבוע?"
אלא:
"איזה שיקום ייתן את השילוב הנכון ביותר של יציבות, תפקוד, אסתטיקה ויכולת תחזוקה עבור הפה הספציפי הזה?"
איזה חומר מתאים לשיקום על גבי שתלים?
קיימים מספר חומרים ושיטות לייצור שיקום על גבי שתלים, ובהם סוגים שונים של זירקוניה, חרסינה על בסיס מתכת וחומרים נוספים בהתאם לסוג השיקום.
הבחירה אינה צריכה להתבסס רק על שם החומר.
לדוגמה, זירקוניה יכולה לספק שילוב של חוזק ואסתטיקה, אך קיימים סוגים שונים של זירקוניה עם תכונות שונות. הבחירה תלויה באזור השיקום, בעומסי הלעיסה, בעובי האפשרי ובדרישה האסתטית.
בשיניים קדמיות יש חשיבות רבה יותר לשקיפות, צבע, אנטומיה, קו החניכיים וקו החיוך.
בשיניים אחוריות הדגש יהיה לרוב על עמידות, יציבות, חלוקת עומסים ותפקוד.
בשיקום לסת שלמה, התכנון מורכב אף יותר, משום שהשיקום צריך להתמודד עם עומסי לעיסה משמעותיים לאורך זמן.
לכן החומר הוא רק חלק מהתוצאה. גם שיקום מחומר איכותי מאוד עלול להיכשל אם התכנון, הסגר, מיקום השתלים או יכולת התחזוקה אינם מתאימים.
מה קורה אם כבר יש שתלים בפה?
לא כל מטופל שמגיע לשיקום על גבי שתלים מתחיל מאפס.
לעיתים השתלים כבר קיימים, אבל השיקום הישן נשחק, נשבר, אינו אסתטי או פשוט אינו נוח לניקוי.
במצב כזה לא בהכרח צריך להחליף את השתלים עצמם.
ראשית בודקים את מצב השתלים, את העצם והחניכיים סביבם, את מיקומם, את סוג החיבור ואת השיקום הקיים. לאחר מכן בודקים האם ניתן לתכנן שיקום חדש על בסיס השתלים הקיימים.
במקרים מסוימים ניתן לשקם מחדש על השתלים הקיימים. במקרים אחרים המיקום, מצב הרקמות או מגבלות אחרות עלולים להכתיב פתרון שונה.
לכן לפני שמחליטים על החלפה או טיפול נוסף, חשוב להבין מה בדיוק קיים בפה ומה ניתן לעשות איתו.
ומה אם המטופל חורק או מהדק שיניים?
גם זה חלק מהתכנון.
כאשר קיימת שחיקה משמעותית או הידוק שיניים, כוחות הלעיסה המופעלים על השיקום יכולים להיות גבוהים מאוד.
במקרים כאלה צריך לקחת בחשבון את הסגר, את צורת השיקום, את החומר שממנו הוא עשוי ולעיתים גם אמצעי הגנה כמו סד לילה.
המטרה היא לא רק ליצור שיניים שנראות טוב ביום שבו השיקום נמסר, אלא לבנות מערכת שיכולה להתמודד עם הכוחות שיופעלו עליה במשך שנים.
מה הסיכונים והסיבוכים האפשריים?
שתלים ושיקום על גבי שתלים יכולים לתפקד היטב במשך שנים רבות, אך גם הם דורשים תחזוקה ואינם חסינים מבעיות.
בין הסיבוכים האפשריים:
התרופפות של בורג
שבר או סדק של רכיב בשיקום
שחיקה של חומר השיקום
דלקת סביב השתל
נסיגת חניכיים
קושי בניקוי מתחת לגשר
שינויים באסתטיקה לאורך השנים
צורך בתיקון או החלפה של חלקים מהשיקום
הסיכון לדלקת סביב שתלים עולה בין היתר כאשר קיימת הצטברות של רובד חיידקי, כאשר קשה לנקות את האזור, ובעקבות גורמי סיכון מסוימים כמו עישון או היסטוריה של מחלת חניכיים.
לכן תחזוקה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול.
מברשות בין־שיניות, סילונית, חוטים ייעודיים וביקורות תקופתיות יכולים להיות חלק מתוכנית התחזוקה, בהתאם לסוג השיקום ולמבנה הפה.
חשוב גם להבין שהדרך שבה מנקים כתר בודד אינה זהה לניקוי גשר שלם על גבי שתלים. לכל שיקום יש הוראות תחזוקה משלו.
כמה זמן שיקום על גבי שתלים מחזיק?
אין מספר אחד שניתן להבטיח לכל מטופל.
אורך החיים של השיקום תלוי בין היתר בסוג השיקום, בחומר שממנו הוא עשוי, בעומסי הלעיסה, בהרגלי המטופל, בהיגיינה ובתחזוקה.
גם כאשר השתלים עצמם יציבים ובריאים, השיקום שמעליהם עשוי להזדקק עם השנים לתיקון, חידוש או החלפה.
לכן חשוב להסתכל על הטיפול כעל תהליך ארוך טווח ולא כעל אירוע חד־פעמי.
איך בוחרים את השיקום המתאים?
בסופו של דבר, אין תשובה אחת שמתאימה לכל מטופל.
הבחירה הנכונה מתקבלת כאשר מחברים בין:
מצב הפה + מיקום השתלים + הסגר + האסתטיקה + יכולת התחזוקה + הציפיות של המטופל.
לפני שמתחילים טיפול, כדאי להבין:
האם השתלים כבר קיימים או שעדיין מתכננים את מיקומם
האם נדרשת הכנה של החניכיים או העצם
האם השיקום יהיה מוברג או מודבק
האם הוא יהיה קבוע או נשלף
איזה חומר מתאים למקרה
כיצד יהיה ניתן לנקות אותו בבית
מה ניתן לעשות במקרה של שבר או התרופפות
איזה מעקב יהיה נחוץ לאחר סיום הטיפול
לפעמים קיימות מספר אפשרויות טיפול טובות. לכל אחת מהן יתרונות ומגבלות, ותפקידו של הרופא הוא להציג אותן בצורה ברורה ולעזור למטופל להבין איזו אפשרות מתאימה יותר למצבו.
שיקום על גבי שתלים מתחיל בתכנון
התוצאה של שיקום על גבי שתלים אינה נקבעת רק ביום שבו מוסרים את הכתרים.
היא מתחילה הרבה קודם – בתכנון מיקום השתלים, בהבנת הסגר, בהתייחסות לרקמות, בבחירת סוג השיקום ובחשיבה על התחזוקה שתידרש גם שנים לאחר מכן.
שיקום מוצלח צריך להיות לא רק אסתטי.
הוא צריך להיות נוח, מתפקד, ניתן לניקוי ומתוכנן כך שניתן יהיה לתחזק ולטפל בו גם בעתיד.
לכן, לפני שבוחרים את סוג השיקום, חשוב לא לשאול רק "איך השיניים ייראו?", אלא גם:
איך הן יעבדו, איך יהיה אפשר לנקות אותן, ומה יקרה איתן בעוד חמש או עשר שנים?
במרפאת שן חן בחולון, תכנון שיקום על גבי שתלים מתחיל בהיכרות עם המצב הקיים ובבניית תוכנית טיפול שמתייחסת לפה כמערכת אחת – מבחינה רפואית, תפקודית ואסתטית.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה תחליף לבדיקה קלינית, לצילומים ולאבחנה אישית אצל רופא שיניים.
